ארגון חרדי עתר לבג"ץ נגד שלילת זכאות ל"מחיר מטרה" לאברכים
עתירה דחופה הוגשה לבית המשפט העליון נגד החלטת מועצת מקרקעי ישראל להחיל תנאי סף צבאי חדש באופן רטרואקטיבי על מחזיקי תעודות זכאות לתוכנית "מחיר מטרה". העתירה הוגשה בשם ארגון "אמת ליעקב בישראל" ואזרחים פרטיים על ידי עו"ד יהודה אבלס, והיא מבקשת לעכב את ההגרלה הקרובה ולהאריך את תקופת ההרשמה שאמורה הייתה להסתיים ביום שני, 22 ביוני.
לב המחלוקת הוא החלטת המועצה מיום 24 במאי 2026, לפיה כל משפחה חרדית שהבעל בה אברך אינה יכולה להשתתף בהגרלות הדיור הציבורי, גם אם היא מחזיקה בתעודת זכאות שהונפקה ואושרה לפני כן. ההחלטה חוסמת מיידית אלפי זכאים שבידיהם תעודות בתוקף, שהנפקתן עלתה כסף וניתנו להן תוקף רשמי של 12 חודשים מטעם משרד הבינוי והשיכון.
העותרים מדגישים כי רבים מן הזכאים שינו את דרך פעולתם הכלכלית בהתבסס על התחייבויות המדינה. הם נמנעו מרכישת דירה בשוק החופשי, נשאו בעלויות נלוות והמתינו להגרלות. כעת, לטענתם, הם מוצאים עצמם חסומים בן לילה. בעתירה נכתב כי "תעודת זכאות אישית, הנושאת תוקף מפורש, מהווה מצג קונקרטי הראוי להגנה משפטית", וכי ההחלה המיידית של השינוי "עשויה להיראות כוחנית ושרירותית ולפגוע באמון הציבור במינהל הציבורי".
פגם מנהלי נוסף שמעלים העותרים נוגע לאופן יישום ההחלטה. לפי העתירה, התנאי החדש מיושם באמצעות מנגנון ממוחשב אוטומטי המבוסס על נתונים המועברים מצה"ל, ללא הליך שימוע, ללא זכות עיון במידע וללא אפשרות לתקן טעויות. העותרים מציינים כי שגיאות סנכרון ועדכון נפוצות במערכות מסוג זה, ולפיכך שלילת זכות מהותית ללא כל אפשרות ערעור פרטנית מהווה לטענתם פגם מנהלי חמור.
עוד עולה מהעתירה כי מועצת מקרקעי ישראל התעלמה מחוות דעת מקצועית שהגישה היועצת המשפטית של משרד הבינוי והשיכון, עו"ד אפרת פרוקצ'יה, שהתריעה מראש על הקשיים המשפטיים שבהפיכת המעמד הצבאי לקריטריון בלעדי לזכאות. על אף הסתייגות זו, בחרה המועצה להמשיך בהחלטתה.
העותרים מצביעים גם על מה שהם מגדירים כאי-שוויון פנימי בתבחינים. לדבריהם, בעוד שאברך חרדי שאינו עומד בקריטריון הצבאי נפסל אוטומטית, אין בחוק כל מניעה מאזרחים שהורשעו בעבירות ביטחוניות חמורות להשתתף ולזכות באותן הגרלות.
טענה נוספת מתמקדת בניסוח החלטת המועצה עצמה. לפי העתירה, הקריטריון הצבאי שולב אך ורק בסעיף 4.7.19, שעניינו תנאים להנפקת תעודות זכאות חדשות. לעומת זאת, הגדרת "זכאי" בסעיף 4.7.1 והפרקים העוסקים בהגרלות עצמן לא שונו כלל. מכאן טוענים העותרים כי מבחינה נורמטיבית, התיקון נועד לחול על מבקשי תעודות חדשות בלבד, ולא על מי שכבר מחזיק במעשה מנהלי מוגמר.
מאז פסק הדין העקרוני שניתן בנובמבר 2025 ועד לחודש מאי 2026, המשיכה המדינה להנפיק אלפי תעודות זכאות ללא כל אזהרה, הסתייגות או הוראת מעבר. העותרים טוענים כי התנהלות זו יצרה מצג ברור בפני האזרחים שלפיו בעלי התעודות יוכלו להשתתף בהגרלות לאורך כל תקופת התוקף, ורק שינויה המיידי והחד-צדדי של המדיניות הוא שהפתיע אותם.
העתירה נרשמה כבג"ץ 59040-06-26. כעת ממתינים העותרים להחלטת בית המשפט העליון בבקשה לצו ביניים, שעשויה לקבוע אם ההגרלה הקרובה תתקיים במועדה ומה יהיה גורלם של אלפי מחזיקי תעודות הזכאות ברחבי הארץ.
ההכרעה בבקשה לצו הביניים צפויה להתקבל בימים הקרובים, לקראת מועד ההרשמה שאמור היה להיסגר ב-22 ביוני.
